ראשי » תאונות דרכים

עורך דין תאונות דרכים

סיוע עו"ד למימוש זכויות וקבלת פיצויים לאחר תאונת דרכים

רשימת הישגים והצלחות בתביעות

לצערנו תאונות הדרכים הינן מכת מדינה. לא עובר יום מבלי שאנו שומעים על תאונות המתרחשות על כבישי ישראל.

יש חשיבות רבה לטיפול הראשוני וכן לפניה לרופאים המומחים המתאימים, על מנת לעבור ברור מקיף של פציעתך וחומרתה. לעיתים הפגיעה עלולה להופיע במלוא עוצמתה שבועות רבים לאחר תאונת הדרכים ועל כן, רצף טיפולים, אבחון רפואי וטיפול מתאים יכולים לעזור ולמקסם את הפיצוי הכספי המגיע לך כתוצאה מתאונת הדרכים. עורך דין תאונות דרכים מנוסה יפעיל את מלוא הכלים המשפטיים והרפואיים "לשכנע" את נציגי חברות הביטוח בחומרת פציעתך והנכות הרפואית.

גובה שכר הטירחה של עורך דין תאונות דרכים קבוע בחוק והוא משולם ע"י הנתבעים. קביעה זו בחוק מאפשרת לכלל הנפגעים, ללא קשר ליכולתם הכלכלית, לקבל שירות וייצוג משפטי על ידי עורכי הדין הטובים ביותר.

אורן גרימברג הינו עורך דין תאונות דרכים אשר ייצג ומייצג במשך עשרות שנים, צבר נסיון רב בתחום מיוחד זה, תוך הכרות מעמיקה של החוק על כל תיקוניו האחרונים.

עורך דין גרימברג מעודכן בפסיקה האחרונה ביותר והינו בעל ניסיון בניהול מו"מ עם חברות הביטוח, ובד"כ בעל יכולת לקבל עבור לקוחותיו את הפיצוי הגדול ביותר בנסיבות העניין.

חשוב לדעת

  1. על פי חוקי המדינה – במקרה של תאונת דרכים, קיימת אחריות מוחלטת על חברת הביטוח, אשר הוציאה תעודת ביטוח חובה, לפצות בגין כל נזקי הגוף אשר נגרמו בתאונה וזאת ולא חשוב כלל מי אשם בתאונה!!
  2. מספר רב של אנשים העוברים תאונת דרכים – אינם מודעים כי הם אכן נפגעו בתאונת דרכים ולכן מגיע להם פיצויים!!
    כגון: נפילה כתוצאה מיציאה מרכב, פציעה כתוצאה מסגירת דלת הרכב, פציעה מהחלפת גלגל או כתוצאה מתיקון בדרך ואף נפילה באוטובוס.
  3. במקרים של פגיעות קלות – אפילו קלות ביותר – לנפגע מגיע לקבל פיצויים היכולים להסתכם באלפי שקלים!
  4. במקרים של פגיעות בינוניות ו/או אף קשות – לנפגע מגיע לקבל פיצויים המתחילים בעשרות ואף במאות אלפי שקלים ויכולים להגיע אף למיליוני שקלים!
  5. גובה הפיצוי הינו תלוי במספר רב של ערכים כגון: גילו של הנפגע, מינו, מקצועו, גובה השתכרותו ואף חברת הביטוח בה הוא מבוטח – וכמובן בעורך הדין המייצג את הנפגע!!

נפגעי תאונת דרכים או מעורבים?
מה לעשות מיד אחרי תאונת דרכים?

טיפים של עורך דין לאחר תאונת דרכים
חשוב מאוד לשמור על קור רוח ואיפוק ולפעול על פי ההנחיות כדלקמן:

איסוף פרטים
נסה לאסוף כמה שיותר מידע ולרשום כמה שיותר פרטים, הן לגבי נסיבות התאונה, והן לגבי הנהגים והרכבים המעורבים בה פרטים אלו חשובים מאד להמשך התהליך, ובכלל יש לרשום את פרטיהם האישיים (שם, ת.ז. וכתובת) של כל הנהגים המעורבים בתאונה, וכן את פרטי הרכבים ופרטי פוליסות הביטוח של הרכבים המעורבים, וכן את פרטי העדים לתאונה, אם יש.

עזרה ראשונה
באם זומן אמבולנס של מד"א למקום התאונה, אל תסרב להתפנות לבית החולים – לעולם אי אפשר לדעת מהי סוג פציעתך, ולו תהיה הפציעה הקלה ביותר. באם הינך בספק – תתפנה. את סכום החיוב על האמבולנס חייבת חברת הביטוח לשלם, כך שעדיף להתפנות.

בית החולים
באם לא פינו אותך לבית החולים על ידי אמבולנס של מגן דוד אדום, יש לפנות באותו יום לחדר מיון בבית החולים הקרוב ולקבל טיפול רפואי ראשון.
יש לציין כי הפגיעה היא כתוצאה מתאונת דרכים, ובמידה והתאונה היתה בדרך אל, או, מהעבודה או בזמן העבודה יש לציין זאת במפורש.

בחדר המיון אין "להתקמצן" ורצוי לדווח לרופא המטפל על כל התלונות מהם הינך סובל, גם אם אינך בטוח, כי הם קשורים לתאונה.
יש לוודא כי בתעודת חדר המיון אכן רשומות כל תלונותיך. באם לא כל התלונות רשומות (למשל, לא כתוב כי איבדת הכרה וגם אם זה למספר שניות בודדות), יש לבקש ולדרוש להוסיף את התלונות החסרות ו/או החלקיות.
הערך לתלונות הראשוניות, לקבלת פיצויים מירבים, הינו קריטי – ועל כן יש לשים לב.

טיפול במסמכים
יש לשמור על המסמכים המקוריים אשר קיבלת ואין למסור לשום גורם עותק מקורי. תמיד העבר רק העתקים.
כמובן שרצוי מאוד לשמור על כל מסמך שמעיד על הוצאה כלשהי הקשורה לתאונה -האישורים הרפואיים, מרשמים, הפניות, תוצאות בדיקות, קבלות ו/או חשבוניות על כל ההוצאות הנוגעות לתאונה, לרבות קבלות על תרופות, כרטיסי נסיעה והוצאות על טיפולים, על מנת להציגם לחברת הביטוח (וע"י כך להוכיח בבוא העת את כל הנזקים אשר נגרמו לך בעקבות התאונה – ולקבל את מלוא החזר ההוצאות המגיעות מחברת הביטוח).

דיווח למשטרה
בהזדמנות הראשונה יש לפנות למשטרת התנועה על קרות התאונה ולקבל "אישור על תאונה" ובו כל פרטי התאונה כגון: מועד התאונה, שעה, כלי רכב מעורבים, שמות נהגים ונפגעים ומספר תעודת הזהות שלהם.

סוכן ביטוח
יש להודיע לסוכן הביטוח שלך על קרות התאונה.

חוקרים פרטיים
אין לשוחח בשום פנים ואופן עם חוקרים מטעם חברת הביטוח או עם אדם זר בטרם שוחחת עם עורך דין.
החוקרים מקבלים כסף רב מחברות הביטוח בכדי לתחקר את האירוע ולעיתים עלולים להפיל בפח אנשים תמימים (גם אם הדבר לא נעשה בכוונה), ובכך למנוע מהם פיצויים המגיעים להם על פי החוק.

עורך תאונת דרכים באזור שלך ובעל ניסיון
יש להיוועץ עם עורך דין תאונות דרכים מנוסה בהקדם האפשרי. מומלץ לוודא שעורך דין שבחרת לפנות אליו יוכל לספק לך את מלוא תשומת הלב ויוכל להגיע אליך ואל בית החולים.
עורך דין המתמחה בתחום תאונות דרכים מכיר היטב את החוק על כל תיקוניו האחרונים, מעודכן בפסיקה האחרונה ביותר, בעל ניסיון בניהול מו"מ עם חברות הביטוח, ובד"כ בעל יכולת לקבל עבור לקוחו את הפיצוי הגדול ביותר בנסיבות העניין.

יש חשיבות רבה לטיפול הראשוני וכן לפניה לרופאים המומחים המתאימים, על מנת לעבור ברור מקיף של פציעתך וחומרתה. לעיתים הפגיעה עלולה להופיע במלוא עוצמתה שבועות רבים לאחר תאונת הדרכים. תיעוד מקצועי של רצף הטיפולים, ושל האבחון הרפואי יכולים לעזור ולמקסם את הפיצוי הכספי המגיע לך, כתוצאה מתאונת הדרכים.

לעורך דינך יהיה את מלוא הכלים המשפטיים והרפואיים "לשכנע" את נציגי חברות הביטוח בחומרת פציעתך והנכות הרפואית שנותרה לך (חס וחלילה).

בתאונות בהם לא הותירה התאונה בנפגע נכות, הרכיב המרכזי בסכום הפיצויים הינו רכיב "כאב וסבל"
לרכיב זה מתווסף רכיב הפיצוי בגין הוצאות בפועל בהן נשא הניזוק כגון הוצאות רפואיות שונות (תרופות, טיפולים וכו') וכן רכיב פיצוי בגין הפסד השתכרות (העדרות ממקום העבודה עקב התאונה).

תופעה ידועה בקרב ניזוקים בתאונת דרכים אשר התאונה הותירה בהם נכות, היא להפסיק לעבוד או לחילופין למצוא עבודה אחרת התואמת את מצבם הרפואי, זאת לעיתים מתוך שיקול שבכך יגדילו את סכום הפיצוי שיפסק לטובתם בסופו של יום בהליך המשפטי.
בתי המשפט ערים לתופעה זו ואף דעתם כי התנהגות זו של נפגע איננה ראויה מצאה ביטוי בפסקי הדין וישנה אף נטיה להעניש נפגע שכזה ולקבוע את סכום הפיצויים בהתאם לפוטנציאל ההשתכרות של הנפגע. הנפגע נדרש להראות לבית המשפט כי הוא נוהג בתום לב ועושה כל אשר לאל ידיו על מנת להקטין את נזקו, בין היתר יכולתו של הנפגע לשוב למעגל העבודה (גם אם המדובר בעבודה אחרת אשר תואמת את מצבו הרפואי החדש).

בתביעות המוגשות בגין נזקים שנגרמו עקב תאונות דרכים, גם המוגדרות תאונות עבודה, המומחה היחידי הממציא חוות דעת באשר לשאלת נכותו של הנפגע הינו מומחה רפואי הממונה מטעם בית המשפט (כל מסמך אחר שיש בו כדי להוות חוות דעת רפואית מטעם מי מהצדדים בהליך, ייפסל על ידי בית המשפט ולא יוכל להיות מוגש כראיה).

המומחה מטעם בית המשפט קובע את נכותו הרפואית של הנפגע, ככל שקיימת כזאת והוא עושה כן בהתאם לטבלאות קבועות הקובעות את גובה הנכות בגין כל פגיעה או ליקוי בכל אחד מאברי הגוף – זוהי הנכות הרפואית של הנפגע.
קיים סוג נוסף של נכות, היא הנכות התפקודית. בתי המשפט מדגימים את ההבדל בין שתי הנכויות – כנר מפורסם אשר איבד אצבע אחת, הדבר מותיר בו נכות רפואית של אחוזים ספורים בלבד, ואולם, ככל שמדובר בנכות תפקודית, הרי שהתאונה הותירה בו נכות תפקודית מקסימלית שכן הפגיעה המינימלית הותירה את אותו כנר מפורסם לנטול אפשרויות לעשות במקצועו הייחודי כנגן.

בבוא בית המשפט לפסוק בשאלת גובה הפיצוי, הוא מביא בחשבון את העובדה כי הפיצוי הניתן בגין הנכות, הינו בעיקרו פיצוי בגין הפסד השתכרות פוטנציאלי עתידי. הקריטריונים הינם עיסוקו של הנפגע אם כי באופן טבעי הדבר מבוסס על הערכות בית המשפט אשר ער לשינויים העשויים להיות בעיסוקו של הנפגע בעתיד (קל וחומר כאשר הנפגע הינו צעיר אשר טרם נכנס למעגל העבודה ועיסוקו העתידי טרם ידוע).
על אף האמור לעיל וחרף ההבדלים בין שני סוגי הנכויות, בפועל ההבדל אינו כה משמעותי ובהחלט יש בנכות הרפואית כדי ללמד על היקף הנכות התפקודית. עם זאת, יתכנו מצבים שבהם בית המשפט יקבע כי לנכות הרפואית של הנפגע אין כל השלכה תפקודית בפועל.

במקרים רבים הנפגע בתאונת דרכים נאלץ לעזוב את מקום עבודתו באופן זמני או קבוע בשל מצבו הרפואי ואף נזקק לעיתים לסיעוד חלקי או מלא. הדבר כרוך בהפסד הכנסות מחד והוצאות רבות מאידך.

על מנת לפתור בעיה זו, המחוקק קבע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שהינו חוק סוציאלי אשר נועד כל כולו להגן על זכויות הנפגעים בתאונות דרכים, הליך מיוחד המאפשר לנפגע בתאונת דרכים, גם באם מדובר בתאונת עבודה, קבלת תשלומי ביניים, על חשבון סכום הפיצויים אשר יפסק בסופו של ההליך המשפטי (אשר עלול לארוך זמן רב ולעיתים אף שנים). תשלומים אלה נקראים בחוק "תשלום תכוף". המטרה היא לאפשר לנפגע קיום מינימלי עד להכרעתו הסופית של בית המשפט בסוגיית גובה סכום הפיצוי.

על מנת לזכות בתשלום תכוף יש לפנות לחברת הביטוח באמצעות עורך הדין המטפל ב"דרישה לתשלום תכוף" בהתאם לנוסח הקבוע בחוק. באם חברת הביטוח תסרב להיעתר לדרישה או אם נותרה הבקשה ללא כל מענה מחברת הביטוח, יוכל הניזוק בתום 60 יום מהגשת הדרישה לחברת הביטוח, לעתור לבית המשפט בבקשה דומה. בקשה זו הינה בקשה עצמאית והיא נדונה במנותק מהדיון המתקיים בתיק העיקרי.

המועד להגשת הבקשה לתשלום תכוף בגין תאונת דרכים הינו קריטי שכן ניתן להגישה בחודשים הראשונים לאחר אירוע התאונה ובסמוך ככל שניתן למועד התרחשותה. החוק מגביל את בית המשפט וקובע כי בית המשפט לא יפסוק תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום קרות האירוע שבגינו הוגשה הבקשה. עם זאת, אף בקשה לתשלום תכוף בעד תקופה של שנה ומעלה ממועד התאונה ברוב המקרים תסורב ותידחה על ידי בית המשפט.

בקשה לתשלום תכוף אפשר להגיש אחת ל-6 חודשים ובתנאי שהנסיבות השתנו במידה אשר מצדיקה מתן החלטה חדשה בבקשה.

לעיתים אף דורשת חברת הביטוח בטרם תשלם לניזוק פיצויים בגין נזקיו, לעבור בדיקת פוליגרף. מקרים אלה שכיחים בעיקר במקרים של תאונות עצמיות. אין כל חובה להסכים לדרישה זו של חברת הביטוח ואף מומלץ כלל לא לבצעה! בדיקת הפוליגרף אינה מחייבת ואינה בדוקה ב- 100% כאשר בתי משפט אינם אוכפים או מכריחים את התובעים לגשת לבדיקה, כאשר יש מקרים שלמרות שהתובע דובר אמת, עלול לצאת בבדיקה כדובר שקר.

חשוב ומומלץ ביותר לפנות לעורך דין מתאים אשר ידאג לשמור על זכויות הנפגע ולהגן עליו מפני בדיקת פוליגרף אשר עלולה לסכן את קבלת הפיצויים כתוצאה מתאונת דרכים, תאונת עבודה, תאונת פגע וברח ומקרים דומים. רק במקרים יוצאי דופן, יסכים עורך הדין להמליץ על הבדיקה ויוכל לנתב את התובע לגשת לבדיקת הפוליגרף לרבות בחינת זהות מכון הבדיקה על מנת שזו תהא הוגנת וכן דרישה לקבלת נוסח השאלות בטרם הבדיקה.

סיבה נוספת לפנות לעורך דין בטרם תבוצע הבדיקה היא שבהליך אזרחי (כמו בתביעת נפגע נגד חברת ביטוח), ממצאי בדיקת פוליגרף עשויים לשמש ראיה בבית משפט ויכולה להיות לכך השפעה מכרעת על כל תביעה עתידית שינהל הנפגע בבית המשפט נגד חברת הביטוח.

חשוב לדעת כי, תאונת דרכים יכולה לעיתים להיחשב גם כתאונת עבודה אם זו ארעה בזמן העבודה או בדרך אל העבודה או ממנה.

כאשר מדובר בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה על הנפגע למצות את זכויותיו תחילה במוסד לביטוח לאומי, שכן בדרך כלל תסרב חברת הביטוח לשלם לנפגע בתאונת עבודה פיצוי כלשהו בגין נזקיו בטרם ימציא הנפגע אישור מהמוסד לביטוח לאומי בדבר גובה דמי הפגיעה שקיבל אם קיבל או אף אישור בדבר אי קבלת תשלום כלשהו מהמוסד לביטוח לאומי בגין התאונה.

על הנפגע להגיש דיווח על האירוע בטופס "דיווח ראשוני על נפגע בעבודה" ולבקש כי המוסד לביטוח לאומי יכיר באירוע כתאונת עבודה על מנת שיוכל הנפגע לקבל כספים – דמי פגיעה. ישנה סיבה נוספת לחשיבות הדיווח למוסד לביטוח לאומי על האירוע והיא יכולתו של הנפגע לפנות בעתיד לוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לשם קביעת נכותו הרפואית אשר נגרמה עקב התאונה ו/או לפנות בתביעה להחמרה במצבו של הנפגע בכל שלב בעתיד.

בהתאם לסעיף 6א' לחוק הפיצויים בגין תאונת דרכים, בית המשפט ימנה מומחה מטעמו לקבלת חוות דעת בשאלת קיומה של נכות עקב התאונה, אלא אם כן נקבעה לנפגע נכות לפי כל דין אחר בשל הפגיעה באותה תאונה.
הניסיון מלמד, ידה של הוועדה הרפואית מטעם הביטוח הלאומי קפוצה בכל הנוגע לקביעת אחוזי הנכות לעומת ידו הרחבה יותר של מומחים הממונים מטעם בית המשפט בשאלה זו. לפיכך, ההמלצה הרווחת בקרב עורכי הדין המתמחים בתחום הנזיקין היא שבכל תאונת דרכים שאינה גם תאונת עבודה (שאז כאמור לעיל ישנה חובה לפנות קודם לביטוח הלאומי), היא שלא לפנות למוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת אחוזי הנכות, בטרם התייעצות קודמת עם עורך דין הבקיא בתחום אשר יש בידיו את הכלים להעריך את הדרך הנכונה לפעול.

יש לזכור כי בהתאם לחוק הפיצויים אם הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי תקבע לניזוק שיעור נכות אפס, לא יוכל הניזוק לשנות זאת במסגרת הליך משפטי וקביעתה של הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, יש בה בכדי לחרוץ את גורלה של כל תביעה עתידית בבית המשפט ולהפסד כספי של עשרות ואף מאות אלפי שקלים.

יובהר למען הסר כל ספק, בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה, על המעביד להמשיך ולשלם לעובד את שכרו – במלואו ללא הפחתה כלשהי (לרבות ימי מחלה צבורים) שכן, על המוסד לביטוח לאומי להשיב למעביד את הכספים ששולמו לעובד (אולם לא באופן מלא). מעביד שאינו פועל כך עובר עבירה פלילית.
על מנת להבין יותר את הנושא, מומלץ לעיין בפורטל בתחום: ביטוח לאומי, ועדות רפואיות ודרגות נכות.

על הנפגע בתאונת דרכים לדעת כי גם פגיעה קלה אשר בסמוך לאחר האירוע אינה מורגשת כמעט, אין הדבר מעיד כי גם בעתיד לא יהיו השלכות רפואיות לאותה פגיעה "קלה". במרבית המקרים ובעיקר כאשר המדובר בפגיעות גב וצוואר המכונות "צליפת שוט", הכאבים והמוגבלות בתנועות עלולים להופיע רק כעבור מספר ימים לאחר התאונה.לפיכך, בכל מקרה של התרחשות תאונת דרכים, על הניזוק לפנות לקבלת טיפול רפואי (עדיף בחדר מיון) תהא הפגיעה אשר תהא. הפניה לחדר מיון יש בה כדי לספק תיעוד רפואי בגין התואנה אשר לו יזקק הנפגע עם פנייתו לחברת הביטוח. בהעדר מסמכים רפואיים רלוונטיים כגון סיכום מחלה מהמיון ו/או אישור פניה לרופא משפחה ו/או רופא מומחה ו/או מכון פיזיוטרפיה יתקשה הניזוק התובע לבסס את הקשר הסיבתי הנדרש בין מצבו הרפואי ובין התרחשות תאונת הדרכים שבגינה דורש הוא פיצוי.ויודגש, לכל מסמך רפואי ישנה חשיבות בביסוס תביעה נגד חברת הביטוח – גם אם המדובר בסיכום מחלה מהחדר מיון לפיה אין ממצאים רפואיים אולם היא מספקת מידע על תלונותיו של הנפגע. כמובן שאם ימציא הנפגע מסמכים רפואיים נוספים, סביר כי אלה יקלו על ביסוס התביעה ויגדילו את סכום הפיצוי שיפסק בסופו של יום. לפיכך, נפגע אשר ממשיך לסבול כאבים או מגבלות סמוך לאחר ביקורו בחדר המיון, מומלץ לפנות לרופא המטפל מטעם קופת החולים אליה משתייך הנפגע אשר יפנה את הנפגע לבדיקות וצילומים נוספים אשר במקרים רבים מתגלות פגיעות אשר לא התגלו בביקור בחדר מיון זמן קצר ביותר לאחר התאונה.

לעברו הרפואי של הנפגע יש השלכה של ממש על גובה הפיצויים שיפסקו לו בסופו של יום בגין הנזקים שנגרמו לנפגע עקב התאונה.

על הנפגע בתאונת דרכים להוכיח את הנזק שנגרם לו והיקפו כתוצאה מהתאונה. זאת יש לעשות באמצעות חוות דעת רפואית אשר יחווה דעתו לא רק לגבי עצם קיומה של נכות וגובהה באחוזים אלא שעל המומחה הרפואי להתייחס אף לשאלה האם הנכות כולה או חלקה נגרמה כתוצאה ישירה מהפגיעה בתאונה, ואם חלקה בלבד, על המומחה הרפואי ליתן דעתו לגבי השאלה איזה חלק מהנכות יש לייחס לתאונה ואיזה חלק בנכות יש לייחס למצבו הרפואי הקודם של הנפגע מתאונות קודמות, תאונת עבודה, או גנים שעברו בתורשה…

אין זה נדיר שבגופו של אדם קיים מום או ממצא אשר היה רדום בגופו של הנפגע והתפרץ רק לאחר קרות האירוע. במקרים אלה על המומחה הרפואי להעריך ולקבוע האם המום הרדום היה מתפרץ בגופו של הנפגע ללא כל קשר לקרות התאונה או שמא התאונה היא הגורם הבלבדי להתפרצות המום הרדום. במקרים כאלה הפעילו בתי המשפט בישראל את דוקטרינת הגולגולת הדקה אשר לפיה אם המדובר הוא במום ובנכות שאלמלא קיומו בגופו של הנפגע ובשונה מאדם בריא אחר לא היה מתרחש כלל, גם אז יש לראות בנכות זו כנכות אשר נגרמה בעקבות התאונה. הרציונל העומד בבסיס דוקטרינה זו היא שהפוגע אינו בוחר את הנפגע ועליו לקחת בחשבון אף את האפשרות שהנפגע אינו בהכרח אדם בריא לחלוטין וכי לכל פגיעה בו עלולות להיות השלכות קשות בהרבה מאשר בנפגע בריא אחר.

החקיקה הרלוונטית בכל הנוגע לזכויות נפגעים בתאונות דרכים הינה חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "החוק" או "חוק הפיצויים") והתקנות שהותקנו מכוחו. החוק הינו חוק סוציאלי מובהק אשר נועד להגן על זכויותיהם של הנפגעים בתאונות דרכים.

החוק מספק הגדרה משפטית למושג "תאונת דרכים" ולפיה, תאונת דרכים הינה מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה ולרבות:

• מאירוע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב שנגרמו בשל רכיב של הרכב או חומר אחר החיוני לכושר נסיעתו של הרכב

• מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו

• אירוע שנגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי.

רכב מנועי הינו רכב הנע בכוח מכאני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכאני ברכב ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי (למעט כסא גלגלים, עגלות נכים ומדרגות נעות).

שימוש ברכב מנועי על פי החוק הינו – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול דרך או תיקון דרך ברכב (ובתנאי שהתיקון נעשה במסגרת עבודתו של המתקן), התדרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד.

בהתאם לחוק מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אדם והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי – לא ייחשב כתאונת דרכים.

ישנם סוגים שונים של תאונות דרכים:
• תאונה שבה מעורבים שני רכבים ויותר
• תאונה שבה לא מעורב רכב נוסף

(בתאונה שכזו כדאי לדאוג לקבלת פרטיהם של עדים לתאונה על מנת להקל על הניזוק בהוכחת התאונה בבואו לדרוש פיצוי בגין נזקיו מחברת הביטוח אשר בדרך כלל אינה מסתפקת במקרים כאלה באישור מהמשטרה הניתן לבקשת הניזוק ובאישור ממוסד רפואי)

• תאונה שבה נפגע הולך רגל
• תאונה שבה נפגע נוסע ברכב שהוא אינו הנהג.

בכל אחת מתאונות הדרכים שלעיל זכאי הנפגע לתבוע פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב התאונה ממקור כלשהו:
הנוהג ברכב מנועי חייב לפצות את הנפגע בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים שבה היה מעורב רכבו של הנהג (נהג/ נוסע שאינו הנהג/ הולך רגל).
בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו.

על אף האמור לעיל, ישנם מקרים אשר החוק הגביל את זכאותם של הנפגעים לקבלת פיצויים בגין נזק שנגרם להם בעקבות תאונת דרכים:

• מי שגרם לתאונה במתכוון;

• מי שהשתמש ברכב ונהג בו ללא רשות ואף מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו ללא רשות;

• מי שהרכב שימש לו או סייע בידו לביצוע פשע;

• מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט במקרים שתוקף הרשיון פג בשל אי תשלום האגרה;

• מי שנהג ברכב ללא ביטוח או שהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;

• בעל הרכב או המחזיק בו, אשר התיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בן בהיותו ברכב ובין מחוצה לו.

כאמור לעיל, החוק הינו סוציאלי ונועד להגן על זכויות הנפגע בתאונות דרכים. לפיכך, הוקמה קרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים אשר מטרתה לפות נפגע הזכאי לפיצויים על פי החוק אולם אין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמת אחת מאלה:

• הנוהג אחראי לפיצוי הניזוק אינו ידוע (תאונת פגע וברח);

• הנהג האחראי אינו מבוטח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מחסה את החבות הנדונה

• למבטח מונה מנהל מורשה לפי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח בשל כך שהמבטח אינו יכול לקיים את התחייבותיו.

• המבטח נמצא בפירוק.

תקופת ההתיישנות בגין תאונת דרכים הינה בתום 7 שנים מיום קרות התאונה (זאת להבדיל מתביעות ביטוחיות אחרות המוסדרות בחוק חוזי הביטוח שם תקופת ההתיישנות הינה בת 3 שנים מקרות האירוע הביטוחי).
בכל מקרה שאדם נפגע בתאונת דרכים עליו לדאוג לאסוף את כל המסמכים המתעדים את האירוע (כגון אישור משטרה, פרטים על עדים לתאונה וכו') וכן את כל החומר הרפואי מקרות האירוע (מסמכים רפואיים בחדר מיון וכל טיפול אחר שניתן לנפגע לאחר מכן).

ישנה תופעה ידועה כאשר מתרחשת תאונת דרכים, הפוגע מציע לנפגע סכום כסף מסוים לפיצוי נזקיו ובתנאי שהנפגע לא ידווח על התאונה למשטרה ולא יתבע את חברת הביטוח. על הנפגעים בתאונות דרכים להיזהר ולהישמר שלא להתפתות ולהסכים להצעה מעין זו שכן התפתות שכזו עלולה לפגוע קשות בזכויותיו של הנפגע בתאונה.
ובמה דברים אמורים: כאשר הנפגע פונה למשטרה ומדווח על התאונה, בתוך מספר ימים תשלח המשטרה לבית הנפגע אישור ובו פרטי התאונה כפי שנמסרו מפי הנפגע. משניתן האישור הנפגע יכול להיות שקט ורגוע בכל הנוגע לתשלום בגין האישפוז בבית החולים, טיפול בחדר מיון וכל יתר ההוצאות הרפואיות אשר משולמות על ידי חברות הביטוח באופן ישיר לאותם הגורמים.

זאת ועוד, גם בתאונה שבה הנפגע ניזוק באופן קל בלבד, אולם הוא אוחז באישור המשטרה ותעודת חדר מיון, די בכך כדי שחברת הביטוח של הנפגע (או אם המדובר בנפגע שהוא הולך רגל או נוסע ברכב ושאינו הנהג – אזי מחברת הביטוח של הפוגע) תפצה את הנפגע ולעיתים הסכומים מגיעים אף לאלפי שקלים.

נפגע אשר יתפתה להצעת הפוגע ולא ידווח על התאונה – הרי שהפסיד את זכותו לקבלת כספים אלה.

סיבה נוספת נעוצה בכך שבהעדר דיווח למשטרה בגין התאונה, יתכן מצב שבו הוצאותיו הרפואיות של הנפגע יוותרו ללא כל כיסוי שכן מחד, חברת הביטוח נותרה מחוץ לתמונה בשל היעדר אישור משטרה על התאונה ומאידך קופת החולים אליה משתייך הנפגע אינה נושאת בעלויות של טיפולים שונים אשר אינם כלולים בסל הבריאות.

לאור כל האמור לעיל, ועל מנת להימנע ממצבים רפואיים וכלכליים קשים ביותר, מומלץ מאוד בכל מקרה של תאונת דרכים גם קלה ככל שתהא, לפנות לקבלת טיפול רפואי ולדווח על האירוע בתחנת המשטרה.
באופן דומה, אין להתפתות מהבטחת סוכן חברת ביטוח כי יסייע בקבלת פיצוי מאת חברת הביטוח ו/או אף מהצעת חברת הביטוח לסיים את הסוגיה בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט מבלי להתייעץ תחילה עם עורך דין הבקיא בתחום הניזיקין – תאונות דרכים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלמעט במקרים חריגים בכל הנוגע לתאונות דרכים, אין חברת הביטוח יכולה להתנער מחבותה כלפי הניזוק למתן פיצוי כספי בגין נזקיו. לפיכך נותרה אך שאלת גובה הפיצוי. אל לניזוק לחשוב כי נאמנותו של סוכן הביטוח נתונה לו ולא לחברת הביטוח מחד, ומאידך, חברת הביטוח תרצה לסיים את העניין בפשרה בסכום הנמוך האפשרי.

הדבר נכון בעיקר כאשר המדובר בתאונה קשה אשר הותירה בנפגע נכות לצמיתות (גם אם נכות נמוכה).
עורך דין הבקיא בתחום מסוגל להעריך את סכום הפיצויים אשר ניתן יהיה לקבל מחברת הביטוח במסגרת טיפול משפטי ראוי בין בפשרה ובין בהליך משפטי.

לפיכך, מומלץ מאוד שלא להסכים להצעות "נדיבות" מחברות הביטוח ומסוכן הביטוח אשר הוא שלוח של חברת הביטוח, אלא להתייעץ עם עורך דין ועם מומחה רפואי גם אם הדבר כרוך בהוצאות מסויימות מצד הנפגע, אולם ברוב המקרים, בטיפול משפטי ראוי, יש בהם כדי להגדיל את סכום ההצעה של חברות הביטוח באופן משמעותי ביותר. (בתביעות לפי חוק הפיצויים, שכר הטרחה של עורכי הדין קבוע בחוק והוא נע בין 8 ל-13 אחוזים מכל סכום שייפסק לתובע.

ייצוג משפטי הולם איננו מותרות – הוא חובה!

ייצוג של עורך דין תאונות מקצועי ומנוסה בדיני נזיקין מביא תוצאות גבוהות ומיטביות לאין ערוך מאשר בלעדיו.

אם אתם שוקלים להגיש תביעת נזיקין בשל תאונת דרכים, תאונת עבודה או בשל רשלנות רפואית, אל תחשבו פעמיים, התקשרו עכשיו: 03-7515566 או השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם: