• Whatsapp
ראשי » משרד הביטחון

תביעות מול משרד הביטחון

סיוע במימוש זכויות ופיצויים

מחלות המתגלות אצל חיילים ואנשי צבא (גם לאחר שחרורם) יתכן שנגרמו בשל ועקב שירותם הצבאי. במקרים כאלה יתכן ויוכל הנפגע להגיש תביעה נגד משרד הביטחון לפיצויים בגין הנזק שנגרם לו.

ישנן מחלות קונסטיטוציאנליות דהיינו מחלות מקננות, רדומות ונסתרות בגוף האדם כנטייתו הגנתית. וישנן מחלות אחרות, שאין מקורן בנטייה גנטית והן נגרמות או מחמירות מסיבות שונות חלקן פורצות או מחמירות עקב וכתוצאה ישירה מתנאי השירות.
באשר מדובר על מחלות קונסטיטוציונאליות הפעילו בתי המשפט מבחן משולב – סובייקטיבי ואובייקטיבי לבחינת קיומו של קשר סיבתי בין התפרצות המחלה ו/או החמרתה ובין השירות הצבאי.

המשמעות היא כי, על החייל התובע תגמולים לשכנע בטענתו כי חיי הצבא – באשר חיי צבא הם – או אירוע ספציפי הקשור לחיי הצבא הם שהביאו לפריצתה של המחלה.

אירוע טריוויאלי שאירע לחייל תוך כדי שירותו, לא נכיר בו כגורם לפריצתה של מחלה קונסטיטוציונלית. הקשר הסיבתי לשירות בצבא – באשר שירות בצבא הוא – חייב שיהא בעל עוצמה מינימלית כדי שיוכר כגורם לפריצתה של מחלה קונסטיטוציונלית. בתי המשפט עורכים השוואה בין החיים הצבאיים והחיים האזרחיים לצורך בחינת השאלה האם מדובר באירוע טריוויאלי. לפיכך, אם היתה המחלה פורצת בכל מקרה – גם בחיים האזרחיים – יישלל קיומו של קשר סיבתי לשירות בצבא.

משרדנו מייצג בהצלחה רבה בהליכים אלו ולאורך השנים ליווה ומלווה לקוחות בתיקים אלו. הנסיון העשיר בתחום זה מאפשר לסייע בידי הלקוח במיצוי זכויתיו במקרה של פגיעה מסוג זה.

על מנת שמחלה או פגיעה מסוימת תהווה בסיס לתביעה לתגמול ממשרד הביטחון, נדרש התובע להוכיח קיומוו של קשר סיבתי בין הפגיעה ו/או המחלה ממנה סובל התובע ובין השירות הצבאי. דהיינו, עליו להוכיח כי המחלה ו/או הפגיעה נגרמו כתוצאה ישירה של השירות במערכת הביטחון.

שאלת קיומו של הקשר הסיבתי בין המחלה ו/או החבלה ובין השירות במערכת הביטחון נבחנת על פי חוות דעת מומחה מאת רופא, אולם ההכרעה הסופית בדבר קיומו או אי קיומו, נתונה אך ורק בידי בית המשפט אשר בוחן את חוות הדעת המונחות בפניו ומפעיל את שיקול דעתו בעניין.

בתי המשפט בישראל נדרשו לא פעם להכריע בשאלת הקשר שבין מחלות שונות אשר התפרצו ו/או הוחמרו אצל חיילים ואנשי צבא עקב שירותם הצבאי.

ישנן מחלות קונסיטוציונליות דהיינו, מחלות מקננות, רדומות ונסתרות בגוף האדם כנטייתו הגנטית, וישנן מחלות אחרות, שאין מקורן בנטייה גנטית והן נגרמות או מחמירות מסיבות שונות, חלקן פורצות או מחמירות עקב וכתוצאה ישירה מתנאי השירות.

באשר למחלות הקונסטיטוציונליות קבע בית המשפט מבחן משולב לבחינת שאלת קיומו של הקשר הסיבתי – המבחן הסובייקטיבי המבוסס על דוקטרינת "גולגולת דקה", דהיינו, על מערכת הביטחון לקבל את החייל כפי שהוא, לרבות חולשותיו (מטען גנטי נושא מחלה נסתרת כלשהי) והמבחן האובייקטיבי המתייחס להתרחשותו של אירוע מסוים, לאו דווקא חריג, כגון תנאי השירות הצבאי.

יצויין כי לא כל אירוע יש בו כדי לבסס את הדרישה כאמור, ועל הנפגע להוכיח קיומו של אירוע או מצב הגורם מתחים ולחצים הנובעים מייחודיות השירות הצבאי שהם בבחינת "מתח צבאי" או "פחדים צבאיים", להבדיל ממצבי לחץ או פחד "סתמיים" השכיחים בחיים האזרחיים.

השירות הצבאי והתפרצותן או החמרתן של מחלות – כללי:

על מנת שמחלה או פגיעה מסוימת תהווה בסיס לתביעה לתגמול ממשרד הביטחון, נדרש התובע להוכיח קיומוו של קשר סיבתי בין הפגיעה ו/או המחלה ממנה סובל התובע ובין השירות הצבאי. דהיינו, עליו להוכיח כי המחלה ו/או הפגיעה נגרמו כתוצאה ישירה של השירות במערכת הביטחון.

שאלת קיומו של הקשר הסיבתי בין המחלה ו/או החבלה ובין השירות במערכת הביטחון נבחנת על פי חוות דעת מומחה מאת רופא, אולם ההכרעה הסופית בדבר קיומו או אי קיומו, נתונה אך ורק בידי בית המשפט אשר בוחן את חוות הדעת המונחות בפניו ומפעיל את שיקול דעתו בעניין.

בתי המשפט בישראל נדרשו לא פעם להכריע בשאלת הקשר שבין מחלות שונות אשר התפרצו ו/או הוחמרו אצל חיילים ואנשי צבא עקב שירותם הצבאי.

ישנן מחלות קונסיטוציונליות דהיינו, מחלות מקננות, רדומות ונסתרות בגוף האדם כנטייתו הגנטית, וישנן מחלות אחרות, שאין מקורן בנטייה גנטית והן נגרמות או מחמירות מסיבות שונות, חלקן פורצות או מחמירות עקב וכתוצאה ישירה מתנאי השירות.

באשר למחלות הקונסטיטוציונליות קבע בית המשפט מבחן משולב לבחינת שאלת קיומו של הקשר הסיבתי – המבחן הסובייקטיבי המבוסס על דוקטרינת "גולגולת דקה", דהיינו, על מערכת הביטחון לקבל את החייל כפי שהוא, לרבות חולשותיו (מטען גנטי נושא מחלה נסתרת כלשהי) והמבחן האובייקטיבי המתייחס להתרחשותו של אירוע מסוים, לאו דווקא חריג, כגון תנאי השירות הצבאי.

יצויין כי לא כל אירוע יש בו כדי לבסס את הדרישה כאמור, ועל הנפגע להוכיח קיומו של אירוע או מצב הגורם מתחים ולחצים הנובעים מייחודיות השירות הצבאי שהם בבחינת "מתח צבאי" או "פחדים צבאיים", להבדיל ממצבי לחץ או פחד "סתמיים" השכיחים בחיים האזרחיים.

להלן דוגמאות מפסיקת בתי המשפט בישראל ביחס לקשר שבין מחלות שונות ובין נסיבות השירות במערכת הביטחון.

השירות הצבאי והתפרצותה של מחלת נפש

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דן בשאלת הקשר הסיבתי בין התפרצות או החמרת מחלת נפש (סכיזופרניה) ובין השירות הצבאי.
הנסיבות בהן ניתן פסק הדין על קצה המזלג: הנפגע התגייס לשירות סדיר בצה"ל בפרופיל 97. במהלך תקופת שירותו, בה שימש כמכונאי מטוסים בטייסת קרב, פרצה מלחמת המפרץ. הנפגע השתחרר בתום שנתיים של שירות צבאי בפרופיל 21 עקב מחלת הסכיזופרניה אשר התפרצה אצלו. הנפגע טען בפני ועדת הערעורים שלפי החוק כי המחלה פרצה עובר לשירותו הצבאי ולפיכך דחתה ועדת הערעורים את בקשתו לתגמולים לפי החוק. ועדת הערעורים הוסיפה וקבעה, כי בסמוך להתפרצות המחלה הנפגע לא היה נתון במתח אשר יש לראות בו כזרז לפרוץ המחלה או להחמרתה. עקב קביעה זו של ועדת הערעורים, הגיש הנפגע ערעור לבית המשפט המחוזי, שם טען כי ערב גיוסו הצבאי היה בריא ובהתאם אף נקבע לו פרופיל 97. הנפגע טען כי בתקופת שירותו היה נתון למצבי לחץ קשים אשר יצרו אצלו מתח ודאגה – הם אלה המבססים את הקשר הסיבתי בין הנדרש.

נקבע, כי לצורך הכרעה בשאלת קיומו של קשר סיבתי כאמור, לא נדרש כי יתקיים אירוע חריג אשר ישמש כזרז לפריצתה של מחלת הנפש או החמרתה. וכי די בתנאי שירות הכרוכים בהפעלת לחץ נפשי על החייל הספציפי אשר בעקבותיו מתפרצת המחלה. עוד נקבע, כי על אף שהנפגע אישר בפני הרופאים המטפלים מיד ובסמוך להתפרצות המחלה במהלך שירותו הצבאי כי תופעות דומות התקיימו אצלו אף טרם גיוסו לצה"ל, תופעות אלה חלפו ללא כל טיפול והנפגע התחיל בשירותו הצבאי ושירת למעלה משנתיים בתפקיד אחראי ביותר ולשביעות רצון מפקדיו. תוצאת פסק הדין היא כי מחלת הסכיזופרניה אצל הנפגע הוחמרה עקב שירותו הצבאי ובית המשפט החזיר את הדיון לוועדה הרפואית לשם קביעת שיעור ההחמרה.

הלם קרב

הלם קרב הוא מצב של תגובה המתפתחת במצב של סכנת חיים כגון חוויות קשות בעת מלחמה (טיפול בגופות, התקלות עם גורמים עויינים), תאונות בזמן השירות וכדומה.
תביעה לקצין תגמולים בעילה של הלם קרב ניתן להגיש אף לאחר שנים רבות מקרות האירוע ואין התיישנות לגבי עילה זו. על מי שחווה אירוע טראומטי לתעד בכתב, ככל הניתן בסמוך להתרחשות האירוע, את פרטי האירוע על מנת שבעת הצורך ניתן יהיה להוכיח את הקשר שבין התפתחותה של הטראומה לבעיה נפשית של ממש ובין קיומו של האירוע הטראומטי.

נוכח התופעה הידועה בספרות הרפואית של הדחקה בקרב אנשים אשר חוו אירוע טראומטי, ניתן להגיש תביעה בעילה של הלם קרב גם אם אין ברשות הנפגע מסמכים רפואיים הסמוכים למועד התרחשות האירוע. אולם אין בכך כדי להפחית מדרישת ההוכחה שבין קיומו של האירוע ובין המצב הנפשי שהתפתח אצל הנפגע.

משרד הביטחון מעניק טיפול לכל מי ששירת בכוחות הביטחון ומתלונן על סימפטומים של הלם קרב, זאת גם אם טרם עמדו לבדיקת הוועדה הרפואית.

מחלת הפסוריאזיס והשירות בצה"ל

מחלת הפסוריאזיס הינה מחלת עור בעלת רקע גנטי. הגורמים למחלה אינם ידועים אולם ידוע כי היא עלולה להחמיר עקב מצב נפשי, מצב גופני (זיהומים) או עקב שימוש בתרופות. המחלה מתבטאת בפריחה בעור והיא מאופיינת בתקופת גאות ושפל אולם היא מתקיימת בעור באופן קבוע, זאת גם כאשר לא נראים סימנים קליניים למחלה.

בתי המשפט בישראל קבעו בשורה של פסקי דין כי, מקרה בו מחלת הפסוריאזיס פרצה לראשונה בעת שירותו הצבאי של חייל, והשירות הצבאי היה אחד הגורמים להתפרצותה, גם אם לא הגורם הבלעדי, די בכך כדי לבסס את הקשר הסיבתי שבין המחלה ובין השירות הצבאי, כנדרש, ולקבוע כי המחלה נגרמה עקב השירות הצבאי.

בית המשפט העליון קבע את ההלכה בעניין מחלות קונסטיטוצינאליות (מחלה מקננת, רדומה ונסתרת בגוף האדם כנטייתו הגנתית) בפרשת אורית אביאן, כי לצורך בחינת שאלת קיומו של קשר סיבתי, יש להפעיל מבחן משולב – אבייקטיבי סובייקטיבי. המבחן הסובייקטיבי מבוסס על דוקטרינת "הגולגולת הדקה" דהיינו, על הצבא לקבל את החייל כפי שהוא לרבות חולשותיו (ובמקרה של פסוריאזיס – המטען הגנטי של החייל הנושא את המחלה). לכך יש לצרף התרחשות אירוע מסוים, לאו דווקא אירוע חריג כגון תנאי השירות הצבאי – הוא המבחן האובייקטיבי.

מחלות במערכת העיכול והקשר לשירות הצבאי

ישנו מגוון מחלות במערכת העיכול כדוגמת מחלת הקרוהן, מחלת הקוליטיס ומחלת כיב קיבה.

כיב קיבה- מחלה המופיעה בד"כ על רקע הפרשה מוגברת של מיצי קיבה הנגרמת בשל לחץ או מתח נפשי.

בתי המשפט בישראל נדרשו להכריע בשאלת הקשר שבין מחלת כיב הקיבה ובין השירות הצבאי. בשורה של פסקי דין קבעו בתי המשפט בישראל כי מחלת כיו קיבה הינה מחלה קונסטיטוציונאלית (מחלה מקננת רדומה המצויה בגוף האדם והיא עלולה להתפרץ או עשויה להיוותר רדומה במהלך כל חייו), אשר הגורם להתפרצותה לא נודע. לצורך קביעת הקשר הסיבתי במחלות המוגדרות כמחלות קונסטיטוציונליות בית המשפט העליון קבע מבחן משולב – מבחן סובייקטיבי – אובייקטיבי.

על מנת להוכיח קשר סיבתי בין הפרצותה ו/או החמרתה של מחלת כיב הקיבה ובין השירות הצבאי, על הנפגע להוכיח, בין היתר, קיומם של תנאי שירות הגורמים למצבי מתח ולחץ חריגים אשר יקשרו בין תנאי השירות ובין פריצת המחלה.
על המבקש להוכיח קיום הקשר בין תנאי השירות ובין פריצת המחלה, להמציא חוות דעת רפואית שתקשור את השניים באופן חד משמעי תוך התבססות על אסכולה רפואית בעניין זה.

בעניין דדשוב נ' קצין תגמולים הוחלה ההלכה לפיה מחלה קונסטיטוציונלית אשר פרצה לראשונה במהלך שירותו הצבאי של החייל רואים אותה ככזו אשר נגרמה עקב השירות הצבאי זאת בנסיבות בהן כיב הקיבה פרץ לראשונה במהלך שירותו הצבאי של החייל.

בעניין אחר נקבע כי, מחלתו של החייל (שלמה ישי) הוחמרה עקב שירותו הצבאי אשר במהלכו אירוע שני אירועים חריגים, ליל הגילשונים ותאונת דרכים.

מחלת הקרוהן – מחלת הקרוהן / קרון, הינה דלקת כרונית במערכת העיכול מחלות דלקתיות כרוניות במערכת העיכול וכיום מוגדרת כמחלה חשוכת מרפא. הגורמים להתפרצותה של מחלה זו טרם נקבעה ובספרי הרפואה מתייחסים למספר גורמים – גורם משפחתי/גנטי, גורם פסיכולוגי, גורם סביבתי וגורם זיהומי. רבים מהחיילים בצה"ל אשר לקו במחלת הקרוהן נתקלו בהתנגדות עיקשת מצד קצין תמלוגים להכיר בהם כנכי צה"ל, אך מקצתם בכל זאת הוכרו.
המומחים עליהם הסתמך קצין התגמולים החזיקו בדיעה כי אין קשר סיבתי בין תנאי השירות הצבאי ובין המחלה. לעומת זאת הנכים הצטיידו בחוות דעת של מומחים שר לדידם אין לשלול השפעתם של גורמים סביבתיים חיצוניים על התפרצות המחלה. העניין הגיע שוב לפתחו של בית המשפט העליון אשר מינה מספר מומחים מטעמו אשר התבקשו ליתן חוות דעת ביחס לקיומו של קשר סיבתי בין השירות הצבאי ובין המחלה. לגבי תנאי השירות הייתה הסכמה בין הרופאים שמונו על ידי בית המשפט, כי עקב חוסר בידע עובדתי-מדעי קיימת מחלוקת ביחס להשפעת תנאי השרות על המחלה. ביחס לדחק נפשי הרופאים שמונו טענו כי על אף קיומם של פרסומים רפואיים הקושרים בין דחק נפשי ובין המחלה, מאחר שמפרסומים אלה עולה כי אין הדחק גורם אתיולוגי במחלה, אין הם מקבלים את הקשר שבין דחק נפשי ובין המחלה. באופן דומה קבעו גם לגבי השפעתם של גורמים סביבתיים על המחלה.
בהתאם לכך פסק השופט אור כי המצב הרפואי כיום מכיר בקיומם של גורמים גנטיים הגורמים למחלה וככל הנראה קיימים אף גורמים סביבתיים אולם ובלשונו של כבוד השופט: "הערפל האופף את הגורמים להתפרצות מחלת הקרוהן אינו מאפשר כיום 'רמת פירוט סבירה' ביחס לגורמי המחלה. הוא מאפשר רק השערות וניחושים מלומדים ביחס לקשר בין תנאי השירות הצבאי לבין המחלה. בכך אין די כדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל על חיילים התובעים התגמולים כיום".

מחלת הסוכרת והקשר לשירות הצבאי

מחלת הסוכרת נגרמת עקב פגם בפירוק פחמימות בגוף. מחלת הסוכרת אשר הוכרה כמחלה קונסטיטוציונלית כוללת שני סוגים: האחד, סכרת מסוג 1, המחלה הידועה כ"סכרת נעורים"; וסכרת מסוג 2, הידועה כ"סכרת מבוגרים".

באשר לתביעות בגין התפרצותה של סוכרת נעורים ישנה מגמה להכיר ולקבל יותר בתביעות נכים בגין מחלה זו, זאת כאשר תנאי השירות הצבאי כללו מצבי לחץ ומתחים נפשיים המהווים זרז לפריצת המחלה, תוך שימת דגש על קיומו של אירוע חריג ספציפי כגורם להתפרצות המחלה.

באשר לקביעת אירוע כאירוע חריג המבסס את הדרישה הנ"ל, בית המשפט קבע כי מעצר בן 24 שעות ומשפט בדין משמעתי אשר בסיומו הוטלה על החייל תקופת מאסר על תנאי בגין אי חבישת כומתה, מהווה אירוע חריג. לעומת זאת, מעצר בשל סירוב לשרת ביחידה מסויימת לא הוגדר כאירוע חריג.

באשר לסוכרת מבוגרים, נטיית בתי המשפט לקבל תביעות אלו הינה פחותה, בין היתר, נוכח קיומו של גורם תורשתי במחלה זו בנוסף לגורמים נוספים.

גורם נוסף עליו נסמכת ההחלטה האם לקבל או לדחות תביעת נכה בגין מחלת הסכרת, הינו סמיכות הזמנים בין קיומו של אירוע חריג ובין התפרצות המחלה.

תביעות בגין פגיעות בשל פעולות איבה וטרור

הגדרת נפגע פעולות איבה מוגדר בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, ולפיה, נפגע פעולת איבה הינו אזרח או תושב ישראל אשר נפגע בפעולת טרור, עקב פעולה של מדינה עויינת או ארגון עויין לישראל, בין בישראל ובין מחוצה לה.

תביעות של נפגעי פעולות איבה מוגשות למוסד לביטוח לאומי והן מתיישנות בתום תקופה של שנה ממועד הפגיעה. בטרם תוגש התביעה על הנפגע לקבל אישור מאת הרשות המאשרת מטעם משרד הביטחון כי פגיעתו נכנסת להגדרת פגיעת איבה בהתאם להגדרות שבחוק.

בחוק קיימת חזקה לפיה אדם אשר נפגע בנסיבות שסביר שנפגע בפעולת טרור יראו אותו כנפגע איבה לפי החוק אלא אם יוכח אחרת.

אדם הרואה עצמו כנפגע פעולת איבה המבקש למצות את זכויותיו במסגרת תביעה למוסד לביטוח לאומי, כדאי שבטרם כל פעולה עצמאית יפנה לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין וביטוח לאומי, שכן לאופן הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי ופירוט הטענות יש חשיבות רבה מבחינה משפטית וכל מילה כתובה יש בה כדי להשפיע על גורל התביעה ועל תוצאות ערעור עתידי אם יזדקק התובע להגיש כזה לבית המשפט.

משרד הביטחון

מעמדם של נכי צה"ל שונה ממעמדם של נכים אחרים, ולו רק בגלל העובדה כי פגיעתם נגרמה עקב השירות למען ביטחון המדינה. בכך מכירה המדינה כי לה חוב מוסרי כלפי מי שהקדישו את בריאותם למען ההגנה עליה.

על מנת להבין ולדעת את הזכויות של חייל או שוטר אשר עומד להגיש תביעה כנגד משרד הביטחון, פירטנו את מירב הנתונים אשר אנו מקווים שיביאו תועלת ועזרה לנכי צה"ל והמשטרה. חשוב להדגיש כי ועדות משרד הביטחון אינם ליברלים במתן הנכויות ועל כן יש להיוועץ עם עורך דין מומחה אשר יכוון וידריך את הנכה לפני הפגישה עם רופאי הועדה ובין היתר להצטייד, אם יש צורך, בחוות דעת רפואית של מומחה רפואי אשר יקבע נכותו של הנכה ויחזק את הקשר הסיבתי בין החבלה/מחלה לבין השרות הצבאי וביסוס הקשר הסיבתי / המשפטי.

סעיף 36 א' לחוק הנכים נותן בידי התובע זכות בחירה האם להגיש תביעתו לקצין תגמולים לפי חוק הנכים או לחילופין להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי. החלטת התובע ובחירת דרכו הינה בחירה ללא כל אפשרות חזרה. אם הוגשה התביעה לביטוח הלאומי ותביעתו הוכרה על ידי המל"ל, לא יוכל התובע לחזור בו ותחת זאת להגישה למוסד לביטוח לאומי.

בית המשפט לא הכיר בטענה כי בחירתו של הנפגע נבעה ממצבו הכלכלי כטענה של חוסר יכולת לבחור, שכן זו מתייחסת אך למצב בו כאשר בתקופה שבה נקבעה נכות צמיתה, נמצא הנפגע במצב המוגדר כהעדר מסוגלות נפשית לקיים את הבחירה.
על מנת שתתקבל טענה של היעדר מסוגלות נפשית כאמור, יש להציג ראיה אובייקטיבית המצביעה על היות הנפגע לוקה במחלת נפש השוללת או מגבילה באופן משמעותי את המודעות והמסוגלות הנפשית עד כדי כך שיתעורר ספק ביכולת הבחירה.

בעניין כהן נ' קצין התגמולים ושבירו נ' קצין תגמולים בית המהשפט התייחס בית המשפט למקרים קיצוניים במיוחד כאשר הוועדה שוכנעה כי מדובר בחולי נפש אשר מפאת מחלתם נשללה מהם היכולת להבין את הזכויות השונות בחוקים השונים ולבחור ביניהם עד כדי העדר תובנה ושיפוט טוטאלי.

יצויין כי התקופה הקובעת לבחינת העדר מסוגלות נפשית היא מיום הבדיקה לקבלת נכות יציבה מאת המל"ל ועד לתום ששת החודשים בהם לנכה קיימת האפשרות לחזור בו מבחירתו.

ייצוג משפטי הולם איננו מותרות – הוא חובה!

ייצוג של עורך דין תאונות מקצועי ומנוסה בדיני נזיקין מביא תוצאות גבוהות ומיטביות לאין ערוך מאשר בלעדיו.

אם אתם שוקלים להגיש תביעת נזיקין בשל תאונת דרכים, תאונת עבודה או בשל רשלנות רפואית, אל תחשבו פעמיים, התקשרו עכשיו: 03-7515566 או השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם:

דילוג לתוכן