כאשר עובד נפגע במסגרת עבודתו (תאונת עבודה ו\או מחלת מקצוע), חשוב כי העובד יפנה למוסד לביטוח הלאומי לדיווח על הפגיעה.
הפניה אל ביטוח לאומי נחוצה על מנת לזכות בפיצוי בגין נזקין וכדי שבעתיד, יוכל העובד הנפגע לפנות לוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, על מנת שייקבעו לו אחוזי נכות עקב הפגיעה, ועקב כל החמרה במצבו בעתיד.
בדיוק בחלק הזה כדאי להסתייע ולפנות אל עורך דין תאונות עבודה שילווה אתכם בתהליך המורכב הזה, יחסוך לכם זמן, יעזור בהתמודדות עם חוסר הוודאות שאתם שרויים בה ובסופו של דבר – יילחם עבורכם על הזכויות המגיעות לכם (כולל כספים).
אורן גרימברג הינו עורך דין תאונות עבודה בעל ניסיון ייחודי בטיפול וייצוג בהליכים אלו. בנוסף לבחינה המשפטית מקפיד העו"ד לבחון כל תיק תאונת עבודה גם מהבחינה הרפואית – וזאת באמצעות רופאים בכירים בתחום הרפואי הרלוונטי.
מי שהוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע בעבודה ושולמו לו דמי פגיעה, ונותרה לו נכות עקב הפגיעה בעבודה עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה, קצבה או מענק. עליו להופיע בפני ועדה רפואית שתקבע את דרגת נכותו, ובהתאם לכך תשולם לו קצבה חודשית או מענק.
גם מבוטח שחזר לעבודה יכול להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה.
מקומות עבודה לעיתים מבטחים את עובדיהם בפוליסת ביטוח חיים ו/או ביטוח מנהלים אשר במסגרתה בד"כ ישנו כיסוי ביטוחי בגין אובדן כושר עבודה ו/או נכות כתוצאה מתאונה. אם העובד הנפגע מבוטח בפוליסה דומה, יש לפנות לחברת הביטוח לבירור האם הנפגע מכוסה בביטוח תאונות אישיות.
תביעה נגד חברת הביטוח מתיישנת כעבור 3 שנים מקרות האירוע הביטוחי בהתאם לחוק חוזה הביטוח.
ויובהר: כאשר מתקיימת פגיעה בעבודה למעט תאונת דרכים אשר הינה לרוב מוחרגת בפוליסה, רשאי הנפגע להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין הנזק שנגרם לו הן לחברת הביטוח והן למוסד לביטוח לאומי. עם זאת, הנפגע אינו זכאי לקבלת פיצוי הן מחברת הביטוח והן מהמוסד לביטוח לאומי שכן אין אדם זכאי לקבל פיצוי מעבר לנזק שנגרם לו. בהתאם לכך, הסכומים שיתקבלו הן מחברת הביטוח והן מהמוסד לביטוח לאומי ישלימו לשיעור של 100% פיצוי בגין הנזק שנגרם.
מומלץ לפנות מיידית לאחר תאונת עבודה לעורך דין מומחה בתחום נזקי הגוף, על מנת להיוועץ ולהגן על זכויותיו לאחר התאונה.
מלבד הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי, רשאי העובד הניזוק לתבוע אף את המעביד שכן, במקרים מסויימים המעביד אחראי לתאונה למשל כאשר המעביד לא סיפק לעובד אמצעי מיגון נאותים לביצוע העבודה ו/או לא סיפק לעובד הדרכה נאותה לגבי נהלי בטיחות בעבודה הספציפית המבוצעת על ידי העובד ו/או לא דאג לתחזוקה שוטפת ותקינותן של המכונות באמצעותן ביצע העובד את עבודתו. כל אלה הינן דוגמאות לרשלנותו של מעביד אשר הובילו לפגיעה בעובד ולפיכך קמה לעובד עילת תביעה בגין רשלנות (לפי פקודת הנזיקין) נגד המעביד. (בהתאם לאמור, פגיעה בעבודה שלא בשל התרשלות המעביד, לא מקימה לעובד עילה לתביעת המעביד).
כיום, מרבית המעסיקים מבטחים עצמם בפוליסת ביטוח במטרה להגן על עצמם מפני תביעות עובדים בתאונות עבודה. במקרה בו עובד נפגע בעבודתו בגין רשלנות המעביד, יש לברר האם המעביד מכוסה בפוליסת ביטוח "חבות מעבידים" ואם כן יש לבקש את פרטי הפוליסה.
מומלץ לפנות אל עורך דין תאונות עבודה המומחה בתחום נזקי הגוף ותאונות עבודה בפרט.
על פי החוק, ניתן להכיר גם בתאונת עבודה שלא אירעה באמצעות אירוע יחיד אלא אף סדרה של נזקים זעירים אשר כל אחד מהם לבדו אינו מורגש אך תורם להעצמת הנזק ועד להתקיימותה של מחלה ממש. המקור להכרה במצב זה כתאונת עבודה הינו בפסיקת בתי המשפט אשר בשל שיקולי מדיניות והגנה על עובדים נוטים להרחיב את ההגדרה של תאונת עבודה ולכלול בתוכה גם מקרים אשר לא הוכרו בחקיקה כתאונות עבודה. כך למשל הכירו בתי המשפט בפגיעה מצטברת בשמיעה, בדרכי הנשימה ובגב כתאונת עבודה. עם זאת, מחלות לב ונפש לא הוכרו כתאונת עבודה.
הפעם הראשונה אשר בה הכיר בית המשפט במיקרו-טראומה כתאונת עבודה היה בפסק דין ושדי. במקרה זה הניזוק עבד כגוזר עורות בבית חרושת לנעלים. לאחר תקופה חלה העובד בדלקת גידים בפרק ידו. על פי חוות דעת מומחה הגורם לדלקת הגידים בפרק ידו של התובע נבעה משפשוף חוזר ונשנה של הגיד כתוצאה מעבודתו. בית המשפט הכיר במקרה זה כפגיעת עבודה המזכה את הניזוק בפיצוי בגין הנזק שנגרם לו.
כך לדוגמה, קלדנית אשר חלתה בפרקי ידיה לאחר עבודה רבת שנים במקצועה. במידה ועבודת ההקלדה גורמת לפגיעות זעירות לפרקי היד המצטברות לכדי המחלה רק לאחר שנים של עבודה וזהו הגורם למחלתה, הרי שתוכר כנפגעת עבודה.
התובע בתביעת עבודה שבסיסה הוא מקרה של מיקרוטראומה נדרש להוכיח, באמצעות חוות דעת רפואית, קיומן של פגיעות חוזרות ונשנות הנגרמות לעובד במסגרת עבודתו, אשר כל אחת מהן אינה מורגשת, אלא שרצף התקיימותן גורם להתהוותו של נזק משמעותי.
כאשר עובד נפגע כתוצאה מתאונת עבודה כגון תאונת דרכים, נפילה, פציעה, או אירוע תאונתי, ביטוח לאומי בדרך כלל מכיר בתאונות כתאונות עבודה ללא קושי מיוחד. אולם, כאשר לא ניתן להוכיח באופן ישיר כי האירוע קשור לעבודתו – המוסד לביטוח לאומי מקשה עד מאוד בהכרת האירוע כתאונת עבודה ולעיתים דוחה תביעתו וגורר אותו לבית הדין לעבודה להוכחת זכאותו. על מנת להימנע מכך, יש להיוועץ בעורך דין בתחום נזקי הגוף המכיר והיודע כיצד לעזור לנפגע להוכיח מחלתו והקשר הסיבתי למקום עבודתו.
על פי ההגדרה הקבועה בחוק, מחלת מקצוע היא – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו. כך למשל, פגיעה בשמיעה אצל עובדים העוסקים בעבודות במסגרתן הם חשופים לרעש רב; מחלות ריאה אצל עובדים אשר במסגרת עבודתם חשופים לחומרים רעילים.
בהתאם להגדרה הקבועה לעיל למחלת מקצוע, על העובד הניזוק, להוכיח במסגרת תביעתו 3 תנאים מצטברים:
1. המחלה הוגדרה כמחלת מקצוע בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה). התוספת השנייה בתקנות הביטוח הלאומי קובעות רשימה סגורה של מחלות מקצוע מוכרות והסמכות לקבוע מהן מחלות המקצוע המוכרות נתונה לשר העבודה והרווחה.
2. העובד חלה במחלה בזמן שזו הייתה קבועה בתקנות כמחלת מקצוע (בצד כל מחלת מקצוע מוכרת בתוספת השניה לתקנות מופיע המועד הקובע להכרתה כמחלת מקצוע);
3. העובד חלה במחלה עקב עבודתו אצל המעביד או מטעמו (על העובד להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין קיומה של המחלה ובין עבודתו
